לטייל בארץ גיבורי התנ"ך - סרטבה

סרטבה הר בבקעת הירדן , בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי.



מערכת הובלת המים - סקירה קצרה

בשל מיקומו של מבצר הסרטבה בפסגת גוש מורם מעל סביבתו, לא התאפשרה הובלת מי המעיינות המעטים שבאזור, או אגירת מי שטפונות, ולכן נבנה באזור מפעל מים ייחודי, המתבסס על אגירת מי נגר עילי בלבד . מי הנגר נאספו מקרן סרטבה עצמה, הרמה למרגלות הקרן ורמת ראס קונייטרה הנמצאת כק"מ וחצי ממערב לקרן סרטבה. את רמת ראס קונייטרה, הקיפה אמת מים היקפית שקלטה את כל הנגר העילי בשטח של 400 דונם. קטעים מהאמה נחפרו, ואחרים נבנו וטוייחו, לפי המסלע בו הוקמה האמה. באוכף שבין ראס קונייטרה ובין המבצר, (בנקודה המסומנת במפה כסיפון), נבנה גיחון - אמה בנוייה בעלת דפנות עבות ומכוסה בלוחות אבן כבדים, באורך 187 מ'. בצמוד לגיחון מדרום, שרדו הנדבכים התחתונים של סוללת אבן גדולה שרוחבה הממוצע 3 מ'.

לפי הנחתו של יורם צפריר, הגיחון הוקם בתקופה החשמונאית, ומאוחר יותר - בימי הורדוס - הוקמה הסוללה. זאב משל מעלה את האפשרות שחלקה העליון של הסוללה (שלא שרד) היה עשוי קשתות, עליהן נבנתה אמת המים, ושם הפסגה הסמוכה - "ראס קוניטרה" (קוניטרה - קשת קטנה בערבית), עשוי לרמוז לכך. ממזרח לגיחון, יש מערכת בת שלוש אמות, האחת היא זו שבאה מרמת ראס קונייטרה, ושתיים קצרות יותר ניקזו את רמת קרן סרטבה, לעבר בורות המים הממוקמים בצלע הקרן, ואותם נראה בהמשך.

מהגיחון נמשיך עם הסימון האדום שמאלה (מזרחה). בקצה המזרחי של הגיחון כדאי להתבונן מערבה, ולראות פס ברור לאורך שיפולי ראס קונייטרה - שריד מאמת המים שניקזה את השטח והשתלבה במפעל המים. עם הסימון האדום נמשיך עוד 800 מ', עד לרגלי קרן סרטבה.

כאן נפגוש שביל מסומן ירוק, המטפס בתלילות בצלע הקרן ועולה עד סמוך לפסגה (אל הפסגה עצמה מוביל שביל קצר מסומן שחור).

בעומדנו על הפסגה, כדאי לשים לב גם שאזור הסרטבה הוא קער שהונמך יחסית להרי מזרח השומרון, אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) עקב תהליכי שבירה גיאולוגית. בפסגת הקרן נראים שרידי מבצר אלכסנדריון, שחרבו ברעידת אדמה. באזור בולטות חוליות דמויות לב (כדי לראותן יש לרדת בשביל השחור כ- 20 מ' מתחת לגובה פסגת ההר), ונמצאו שרידי אולם. סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות, וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.


סרטבה - תחנה בהדלקת המשואות בין ארץ ישראל ובבל

השם הערבי סרטבה, משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית).

"ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (משנה, מסכת ראש השנה ב', ד').

אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות, והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג'מה, ליד היישוב כוכב-השחר).

ברבות הימים, הופסק מנהג הדלקת המשואות, לפי אחת המסורות עקב הטעייה של הכותים (השומרונים), שגרמה להחלפת המשואות בשליחים, ולפי מסורת אחרת בעקבות הלכה של רבי יהודה הנשיא. יש לציין כי מנהג השאת המשואות היה נחוץ על מנת לשמור על קיום החגים והמועדים בכל קהילות ישראל באותו התאריך, לפני שנקבעו הלכות לוח השנה העברי הקיים כיום (לפי דעות רבות התקיים כבר בימי הלל הנשיא - שנת 359 לספירת הנוצרים).

אלכסנדריון - המבצר הנהדר בראש ההר

בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי (103-76 לפני הספירה), ואולי הוא בנה את המבצר.

אריסטובולוס, בנה של שלומציון המלכה, התבצר כאן בעת מסע פומפיוס הרומאי בארץ בשנת 63 לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן-מתתיהו) מתאר זאת בשני ספריו, מלחמת היהודים וקדמוניות. בקדמוניות י"ד, מתואר: "ולאחר שעבר (פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה), את פלה ואת סקיתופוליס (בית-שאן), בא אל קוראי, שהיא תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ. שם שלח את אריסטובולוס וגזר עליו לבוא אליו, כי נמלט לאלכסנדריון, מבצר נהדר בנוי על ראש ההר. ואריסטובולוס, שרבים שידלוהו שלא יילחם ברומאים, ירד וטען בעד זכותו לשלטון נגד אחיו, ושב ועלה ברשות פומפיוס למצודה. דבר זה עשה שתיים ושלוש פעמים ושיעשע (נפשו) בתקווה (לקבל) את המלוכה מידי פומפיוס והעמיד פנים כמציית לכל פקודותיו, ובעת ובעונה אחת היה חוזר את המבצר, שלא להרוס את סיכויי עצמו וכדי להכין לעצמו צידה למלחמה, מחשש שמא יעביר (פומפיוס) את השלטון להורקנוס. וכשפקד פומפיוס (עליו) שיסגיר לידו את המבצרים ויכתוב בעצם ידו למפקדי חילות המשמר, כי נאסר עליהם לקבל (פקודה) בדרך אחרת, נשמע לו, אבל חזר לירושלים ברוגז והתכונן למלחמה".

בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם. בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד אלכסנדרוס - בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. עם כניעתו של אלכסנדרוס, הרס גאביניוס את המבצר. הוא נכבש בידי אריסטובולוס, שברח מרומא וניסה לבצר את המקום מחדש, אך עקב גיוס צבא על ידי גאביניוס, נמלט למכוור בעבר הירדן, ושם נפל בשבי. המבצר עמד בחורבנו כעשרים שנה, ובוצר מחדש בידי הורדוס בשנת 37 לפני הספירה. במקום הוא שיכן את אשתו, מרים החשמונאית.

הורדוס הרג את שני בניו ממרים החשמונאית, שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים. הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם, כפי שמתאר יוספוס פלביוס: "אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון, מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם" (קדמוניות ט"ז 394).

המבצר אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול, וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.


מבצרי המדבר החשמונאים:

ואלו ששת מבצרי החשמונאים בגבול המדבר, מצפון לדרום: סרטבה-אלכסנדריון מעל בקעת הירדן, דגון-דוק מעל יריחו, קיפרוס מעל ואדי קלט, הורקניה מעל נחל קדרון, מצדה, מכוור שבעבר הירדן מול מצפה שלם. המבצר היחיד שכנראה נבנה רק ע"י הורדוס הוא ההרודיון.

לפי יוספוס המלכה שלומציון העבירה לידי הפרושים 3 מבצרים אך לא ויתרה על הורקניה, מכוור ואלכסנדריון כיוון ש"שם היו אוצרותיה ". מבצרי החשמונאים נהרסו חלקית ע"י הרומאים לפני שהורדוס בנה אותם שוב.


17 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול