טיולי ג'יפים - דרך הבשמים הנבטית

עודכן: 19 במרץ 2019

רקע:

לאחר חורבן בית המקדש (בית ראשון) ועזיבת היהודים חלקים גדולים מדרום הארץ (נחלת שבט יהודה) מתחילים להגיע לארץ שבטים מעבר הירדן. אחד העמים שמגיע הוא הנבטים. מוצאם של הנבטים הוא מחצי האי ערב (כיום ערב הסעודית). הנבטים היו עם של סוחרי בשמים במיוחד מור ולבונה, בתקופת המאה הרביעית לפני הספירה. היכולת הייחודית שלהם למצוא מים במדבר ולנוע אלפי קילומטרים באזור צחיח אפשר להם להעביר סחורות מאזור תימן ועד נמל עזה ומשם לממלכת יוון ובשלב מאוחר יותר לרומי. בתקופת ממלכת רומי הנבטים היו תחת השלטון הרומי, שלאט לאט עברו לסחור באמצעות ספינות וכך הנבטים נאלצו לשנות את אורחות חייהם ולעבור ליישובי קבע. הידע במציאת מים אפשר להם לפתח חקלאות ייחודית. במאה הרביעית לספירה הנבטים קבלו את הנצרות כחלק מהשינוי שקרה ברומי מעבר לנצרות (הממלכה הביזנטית) ובתקופה המוסלמית הם קבלו את האסלם ונהפכו לחלק מהעולם הערבי מוסלמי.



תקופות זמן:

נוהגים לחלק את תקופת הנבטים לשלוש קבוצות זמן, והם:
תקופה נבטית קדומה – 4-2 לפני הספירה, תקופת המסחר כעם של נוודים.
תקופה נבטית תיכונה – 2-0 לפי הספירה, ממלכת החשמונאים, תחילת מעבר למבני קבע.
התקופה המאוחרת – 2-4 לספירה, התקופה רומית ביזנטית, מסחר עם שלטון מרכזי. שבסוף התקופה הנבטים נטמעים בתרבות הרומים.

מסחר: בעת העתיקה היה ביקוש גדול לבשמים, אין לצורכי פולחן כדוגמת הקטורת העשויה מלבונה. ואין לצורכי הגוף כפי שראינו במגילת אסתר

"שישה חודשים, בשמן המור, ושישה חודשים בבשמים, ובתמרוקי הנשים."

ועל כן מחיר הבשמים היה גבוה מאד. לצורך הפקת הבשמים היה צורך להגיע לאזור תימן וקרן אפריקה ולהעביר את הסחורה עד נמל עזה על מנת לסחור מול יון שהייתה האימפריה באותה התקופה. לצורך זה יצאו הנבטים בשיירות גדולות ובכל כ 40 ק"מ הייתה תחנת עצירה ומסחר. בארץ ניתן גם כיום לראות את תחנות העצירה בדרך הבשמים הנבטית. הנבטים צברו רכוש רב ובנו ערים מפוארות כדוגמת פטרה. עושר זה גרם למלכי הסביבה לנסות לשלוט על דרכי המסחר או על רכושם של הנבטים.


חקלאות:

במאה השנייה לפני הספירה מתחילים הנבטים לבנות יישובי קבע וזאת משום חסימת דרכי המסחר לנמל עזה ע"י החשמונאים. בניית יישובי קבע חייבה הקמת חקלאות מתאימה לאזור. בנוסף הרומאים הקימו באילת נמל שהביא מור ולבונה מתימן ומאפריקה ובכך נגמר המונופול הנבטי על הסחר בבשמים. החקלאות הנבטים מבוססת על איסוף מי גשמים, ניקוז מדרונות והשקיית מדרגות. בשיטה זו הצליחו הנבטים לאסוף מי גשמים של כ 500 מ"מ בשנה שהכמות מים בנגב היא כ 100 מ"מ מים בשנה. בכמות כזו של מים הם גדלו גפנים, תאנים, זיתים ועוד.







5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול